אלף-ג'ני נכסים והשקעות בע"מ נ' עופר

החלטה

תביעה זו הינה הליך אחד מתוך מספר הליכים משפטיים שהתנהלו ומתנהלים בין הצדדים בערכאות שונות ובבוררות. ההליכים הקודמים, אשר חלק מקביעותיהם מהוות את התשתית העובדתית להגשתה של תביעה זו, נסקרו בכתב התביעה. בקדם המשפט הוריתי לצדדים להגיש רשימות של פלוגתות אשר לגישתם עומדות לדיון במסגרת הליך זה. בהחלטה זו בכוונתי לערוך את רשימת הפלוגתות העומדות לדיון במסגרת הליך זה, וזאת בהתאם לסמכותי לפי תקנה 143(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א").

העובדות וההליכים

על פי הנטען בכתב התביעה המתוקן, התובעת הינה חברה משותפת של זאב גורה (להלן: "גורה") באמצעות גורה זה בע"מ (להלן: "גורה זה") ושל הנתבע. בין התובעת וחברות נוספות שבשליטת גורה לבין הנתבע וחברות נוספות שבשליטתו התנהלו הליכי בוררות הנוגעים לסכסוכים עסקיים, והצדדים הגישו תביעות הדדיות לבורר. אחד הנושאים שנמסרו להכרעת הבורר הינו סכסוך שנתגלע ביניהם בנוגע לזכויות בדירות ברחוב לוחמי הגטאות 25 בחיפה הידועות כתת חלקות 1 ו-2 בחלקה 18 בגוש 10930 (להלן: "הדירות"). הדירות נרשמו בספרי עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ על שם הנתבע, אולם התובעת טענה כי הרישום הינו פורמלי בלבד, וכי הזכויות בדירות היו שייכות לה.

הדירות שועבדו לטובת בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: "בנק המזרחי") להבטחת הלוואה שנלקחה לרכישתן.

בנק המזרחי פתח נגד הנתבע תיק הוצל"פ לשם מימוש השעבודים הרובצים לזכותו על הדירות, ובא כוחו, עו"ד שפורן, מונה ככונס נכסים על הזכויות בדירות.

הנתבע, שעל שמו היו, כאמור, רשומות הדירות, משכן את הדירה הידועה כחלקה 18/1 בגוש 10930 (להלן: "הדירה") לזכות בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (להלן: "בנק דיסקונט") להבטחת הלוואה שנטל לעצמו. בנק דיסקונט פתח נגד הנתבע תיק הוצל"פ מס' 2-06-33262-02 (להלן: "תיק ההוצל"פ") למימוש המשכון על הדירה ומונה מטעמו כונס נכסים.

לאחר הגשת סיכומי הצדדים בהליך הבוררות, ובעוד הצדדים ממתינים למתן פסק הבורר, נודע לתובעת כי הנתבע פועל למכירת הדירות. לכן הוגשה ביום 11.4.06 בקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה למתן צו מניעה זמני, שימנע עשית דיספוזציה בדירות, וביום 20.4.06 ניתן הצו המבוקש (בש"א 5709/06; להלן: "צו המניעה הזמני").

למרות צו המניעה הזמני ערך הנתבע ביום 24.1.07 הסכם מכר שבו מכר, בין היתר, את הדירות, וצרף להסכם המכר אישור מפוברק ומזויף של עמידר. המכירה אושרה תחילה על ידי ראש ההוצל"פ, ואולם בשלב מאוחר יותר הושהו הליכי המכירה, והנתבע נדרש להשיב את הכספים שקיבל על חשבון המכירה ולהפקידם בקופת ההוצל"פ.

התובעת וצדדים נוספים פתחו נגד הנתבע בהליכי ביזיון בית משפט בבית המשפט המחוזי, בגין הפרתו של צו המניעה הזמני (בש"א 5709/06, 10463/06 ו-6584/07). במסגרת פסק הדין שניתן ביום 4.6.07 קבע בית המשפט המחוזי, כי הנתבע אכן הפר את הצו, והורה לו להפקיד לתיק ההוצל"פ סך של 150,250 ₪ תוך 14 ימים, ואם לא יעשה כן ישלם 200 ₪ בגין כל יום איחור (להלן: "פסק הדין של השופטת וסרקרוג").

ביום 21.11.07 הפקיד הנתבע בתיק ההוצל"פ סכום של 180,000 ₪.

ביום 10.1.08 ניתן פסק הבורר שבו נקבע כי הזכויות בדירה שייכות לתובעת. חלק זה בפסק הבורר אושר בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי ביום 5.4.09.

עו"ד שפורן, שמונה ככונס מטעם בנק המזרחי, פעל למכירת הדירות, אשר נמכרו בהסכמה ובאישור ראש ההוצל"פ בתל אביב מיום 19.12.07 תמורת 780,000 ₪.

התובעת פנתה בהמרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בחיפה (הפ (חי') 105/08), שבה ביקשה כי יצהיר, כי המשכון לטובת בנק דיסקונט בטל. ביום 23.11.08 ניתן פסק הדין, ונקבע בו, כי המשכון תקף (להלן: "פסק הדין בהמרצת הפתיחה").

בעקבות מתן פסק הדין בהמרצת הפתיחה העביר עו"ד שפורן לבנק דיסקונט סכום של 215,980 ₪. בנוסף, סכום של 29,750 ₪ מן הסכום של 180,000 ש"ח שהפקיד הנתבע לתיק ההוצל"פ היה בגין ביזיון בית משפט, ובמקום שיועבר לתובעת הוא נזקף לזכות בנק דיסקונט. נזקים אלה הם הנזקים הנתבעים בתביעה זו.

עד כאן, בתמצית, העובדות הנטענות בכתב התביעה.

במקביל להגשת תביעה זו הגישה התובעת ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין בהמרצת הפתיחה (ע"א 64/09). הערעור התקבל ונפסק כי יתרת התמורה שהתקבלה עבור מכירת הדירות (לאחר פרעון חובה של התובעת לבנק המזרחי) שייכת לתובעת ולא לבנק דיסקונט.

הנתבע הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לפירוק התובעת (פר"ק 227859-01-11). בהחלטותיו מיום 13.2.11 ומיום 8.5.11 קבע בית המשפט המחוזי כי עד לסיום הדיון בבקשת הפירוק יופקדו הכספים שיתקבלו מבנק דיסקונט בהתאם לפסק דינו של בית המשפט העליון בנאמנות בידיו של עו"ד פינקלשטיין, ב"כ התובעת.

ביום 23.6.11 קיבל עו"ד פינקלשטיין לידיו סכום של 125,483.55 ₪ שהתקבל מבנק דיסקונט. התובעת אינה חולקת על חובתה לקזז סכום זה מכל סכום שיפסק לה בתביעה זו.

גדר המחלוקת